כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' ויקטוריה מפ

החלטה

מעיון בפרוטוקול של הישיבה המקדמית לא מצאתי כי נתתי הוראה למי מהצדדים לזמן בהכרח את סוכן הביטוח. חזקה על כל צד שידע להביא את הראיות שתומכות בראיותיו וידע לזמן את העדים המתבקשים. בנסיבות אלה יש לשמוע את העדים שהובאו וככל שייקבע כי עדותו של הסוכן היתה דרושה אי הבאתו לעדות כנראה תפעל לרעת מי שהיה אמור לזמן אותו. מאחר ומר משה לוי מנהל הנתבעת טוען שלא קיבל את תצהיר העדות של המצהירה מטעם התובעת, אני עושה הפסקה כרגע של 10 דקות כדי לאפשר לו לעיין בתצהיר לפי החקירה הנגדית.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

החלטה

הנושא של חפציבה הועלה בטיעוני הנתבעת וכאשר מדובר בחקירה נגדית יש לפרש את הנושא של רלוונטיות בצורה רחבה ועל כן אינני סבור שלא ניתן לשאול את העדה שאלות לגבי הנושא הזה וכמובן שהעדה תוכל לענות רק על מה שהיא יודעת.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום יתרת חוב בגין פרמיה עבור פוליסות של עבודות קבלניות. סכום התביעה 17,082 ₪. פסק הדין ינומק באופן תמציתי כמצוות התקנות.

על פי התביעה התובעת הוציאה לנתבעת פוליסה לתקופה 1.7.06 – 30.6.07 (להלן – הפוליסה הראשונה) וכן פוליסה לתקופה 1.7.07-30.6.08 (להלן – הפוליסה השניה).לפי הטענה יתרת החוב בגין הפוליסה הראשונה עומדת על 9,445 ₪ וזאת בעיקר בגין תוספות שהוספו לפוליסה, כפי שעוד יפורט להלן. יתרת החוב בגין הפוליסה השניה עומדת על 7,637 ₪.

על פי כתב ההגנה סכום הביטוח עבור עבודות בהיקף של שני מליון ₪ עמד על כ – 11,000 ₪. לגבי הפוליסה הראשונה טוענת הנתבעת כי החוב שולם במלואו וכי אם היה נותר חוב לא היתה מחדשת הנתבעת את הפוליסה לשנה נוספת ואף לא נמסר לה הודעה על חוב כלשהו בעת החידוש. עוד טוענת הנתבעת כי לגבי הפוליסה הראשונה מדובר בחיוב כפול, לגבי הפוליסה השניה טוענת הנתבעת כי במחצית השניה של 2007 בתחילת אוגוסט קרסו מספר חברות אשר היו קשורות בפרויקטים שבה ביצעה הנתבעת עבודות וכי עקב כך גם נגרם נזק רב לנתבעת המתקרב למליון ₪. הנתבעת טוענת כי הודע לסוכן הביטוח על הפסקת העבודות הללו. עוד נטען כי עקב מצוקת מזומנים של הנתבעת חזרו מספר הוראות קבע של חברת בת של הנתבעת והנתבעת פנתה לסוכן הביטוח כדי שהלה יתאזר בסבלנות והבטיחה שהחוב ישולם. חרף זאת התובעת הפרה את ההסכם עם הנתבעת וביטלה את הפוליסה. לאחר מכן התחילו להגיע דרישות חוב מופרכות מצד סוכן הביטוח אל הנתבעת אשר נדחו על ידה. בכתב ההגנה נתנה הנתבעת פירוט של מספר פרויקטים אשר הופסקו והוסיפה את מועד הפסקת הפרויקטים.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשיים. התובעת הגישה תצהיר של פקידה במחלקת הגביה אצל התובעת גב' חנה שובלי אשר העידה לפניי ונחקרה על ידי מנהל הנתבעת. הנתבעת הגישה תצהיר של מר לוי מנהלה אשר גם ייצג אותה בדיון. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

בכל הנוגע לפוליסה הראשונה הגעתי למסקנה שיש לחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה בגין פוליסה זו. התובעת צירפה לתצהיר העדות של הגב' שובלי הן את הפוליסה הראשונה שהוצאה וכן 4 תוספות שהוספו לפוליסה לאחר מכן. כמו כן צורף מסמך שכותרתו פירוט תנועות בפוליסה. טענת ההגנה של הנתבעת לגבי הפוליסה הראשונה היתה מלכתחילה טענה כללית ובלתי מפורטת. למרות שכבר לכתב התביעה צורפו כל התוספות הנטענות שבהן ניתן למצוא רשימה של כל הפרויקטים אשר בוטחו במסגרת הפוליסה הראשונה, הנתבעת נמנעה מלהתייחס לכל אחד ואחד מהפרויקטים ונמנעה מלטעון לגבי כל אחד מהם האם הוא יצא לפועל או לא יצא לפועל ובוודאי שלא הוכיחה כי פרויקטים אלה לא יצאו לפועל. הנתבעת אמנם הפנתה לפירוט התנועות ולכך שהפרמיה עבור התוספות חויבה רק בחודש יולי היינו בסמוך לתום הפוליסה הראשונה ונוכח כך בין היתר טוענת כי מדובר בפיקציה. יחד עם זאת מר לוי הודה בחקירתו כי אכן היו תוספות לפוליסה אם כי טען כי ככל שהתוספות אינן עולות על שווי עבודות של שני מליון שקלים, אין חובה לשלם מעבר לסכום שכבר שולם בסך של כ – 10,000 ₪. יצויין כי בפירוט התנועות התוספות מופיעות עם תאריך ערך של יום 27.9.06. עובדה זו וכן התוספות עצמן שצורפו ואשר כוללות אף הן את התאריך הנ"ל וכן הודאתו של מר לוי בכך שהיו תוספות לפוליסה מביאות למסקנה כי לא מדובר בפיקציה וכי אין חשיבות מהותית לכך שהחיוב בפועל בגין תוספות אלה בוצע רק בחודש יולי. בנסיבות אלה לא קיימת הגנה מצד הנתבעת לגבי הפוליסה הראשונה אשר הוכח בפניי באמצעות עדותה של הגב' שובלי, שהיתה אמינה עלי, וכן באמצעות המסמכים שצורפו לתצהירה כפי שציינתי לעיל כי שווי העבודות בפוליסה הראשונה הגיע בסופו של דבר לאחר כל התוספות לשווי של 3,610,000 ₪ כעולה מתוספת מספר 4 לפוליסה, נספח ד' 4 לתצהירה של הגב' שובלי. כאשר נחקר מר לוי בענין זה , הוא לא נתן תשובה כלשהי שתסביר מדוע נוכח שווי העבודות הנ"ל, לא היה מקום כי התשלום הכולל בגין הפוליסה הראשונה יעלה על סכום של עשרת אלפים שקלים.

בכל הנוגע לפוליסה השניה, גם כאן הגעתי למסקנה שיש לחייב את הנתבעת במלוא סכום התביעה. כאן העלתה הנתבעת טענה שהיא למעשה בבחינת טענת הודאה והדחה. היינו הנתבעת מודה בכך שהפוליסה הוצאה אולם טוענת כי פרויקטים כאלה ואחרים בוטלו. בנסיבות אלה נטל הראיה מוטל על כתפי הנתבעת. הנתבעת הסתפקה בתצהירו של מר לוי שבו הוא טען בענין זה לצד פירוט פוליסות כאלה ואחרות אשר בוטלו לפי טענתו, כי "לסוכן הביטוח הודע על הפסקת העבודות הללו" (סעיף 7 לתצהיר). מר לוי לא פירט בתצהיר שלו באיזה תאריך ניתנה הודעה על הפסקת העבודות, פרט שהינו מהותי למדי על רקע העובדה שמדובר בפוליסת ביטוח אשר בדרך כלל לא ניתן לבטל אותה רטרואקטיבית גם לא פורט כיצד ניתנה ההודעה האם בכתב או בטלפון או בפגישה אישית עם הסוכן, גם לא פורט היכן ההודעה הזו ניתנה. מדובר בפרטים מהותיים שהפירוט שלהם דרוש כדי לצקת מהימנות לטענה מעין זו של הודעה על הפסקת עבודות שהיא הודעה מהותית. מעבר לכך הנתבעת לא מצאה לנכון לזמן כעד מטעמה את סוכן הביטוח על מנת שיתמוך בטענתה כי ניתנו הודעות כאמור על הפסקת העבודות. הטענה שלפיה הנתבעת סברה כי הסוכן יובא לעדות על ידי התובעת הינה טענה שאינה יכולה להתקבל בנסיבות הענין שכן על הנתבעת היה מלכתחילה ליזום את זימון העד ולא להסתמך על סימן שאלה בענין זה שכן לא מצאתי בתיק כל עובדה שממנה ניתן להסיק שהנתבעת יכלה לדעת בוודאות שהתובעת מתכוונת להביא לעדות את סוכן הביטוח. כפי שציינה באת כוח התובעת קיים כלל ראייתי ידוע שלפיו ראיה שלא מובאת על ידי צד או עד שלא מובא ואשר הבאתם דרושה לצורך הוכחת טענותיו של אותו צד, מקימה חזקה שלפיה לו אותה ראיה היתה מובאת היתה פועלת לרעתו של אותו הצד שנמנע מלהביאה. בנסיבות הענין יש להחיל את הכלל הזה על אי הבאתו של הסוכן לעדות. כמו כן מר לוי ציין בחקירתו כי הפוליסות בוטלו בהודעות לסוכן בעל פה וכי גם היו התכתבויות בפקסים בנושא של התוספות של הפרויקטים. כל הנושא הזה של ההתכתבות בין הנתבעת לבין הסוכן לא הובאה כראיה ולא ניתן כל הסבר על ידי הנתבעת מדוע היא לא צירפה את כל ההתכתבויות הללו. מעבר לכך הנתבעת לא מצאה לנכון לערוך חישוב כלשהו אשר ימחיש את סכום החוב שצריך לחול לטענתה על רקע הביטולים של חלק מהפרויקטים אשר נזכרו בכתב ההגנה שלה ובתצהיר של מר לוי. בענין זה חובת ההוכחה על הנתבעת ולא ניתן להשאיר מלאכה שכזו לבית המשפט אלא יש צורך להתכבד ולהכנס לפרטי הטיעונים ולפרטי ההגנה ולעשות חישוב שיציג את גירסת הנתבעת לגבי סכום החוב המופחת נוכח הביטול הנטען של הפרויקטים. עובדה נוספת שמחזקת את מסקנתי לגבי חובת התשלום המלאה של הפוליסה השניה נוגעת לכך שגם על פי גירסת הנתבעת יש להסיק כי היא עצמה סבורה שיש מקום לשלם סכום כלשהו בגין הפוליסה האמורה כעולה מכתב ההגנה שלה בסעיף 11 שם נטען כי הודע לסוכן ש"החוב ישולם". ענין אחרון הינו התשובות ששמעתי ממר לוי בחקירתו גם לגבי הפוליסה השניה ואשר חלק מהן היו תשובות שלא נתנו כל מענה לשאלות שנשאלו בחקירה הנגדית ו/או אשר התייחסו לענינים אחרים ולא למה שמר לוי נשאל.

לפיכך התביעה מתקבלת במלואה ועל הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות המשפט ובנוסף, בהתחשב בתוצאה וכן בהתחשב בשכר הטרחה הריאלי המינימלי הסביר שיש לפסוק לניהול תיק בבית משפט שלום, יהיה סכום התביעה אשר יהיה, אני מחייב אתה נתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ + מע"מ אשר יכלול גם את הוצאות הגישור נוכח אי התייצבותו של מנהל הנתבעת לגישור ללא סיבה וללא מתן הודעה מצידו על ביטול הגישור. כל הסכומים שצויינו לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: חיה יוסבזון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: